11.7.2024 - אני מישל ניסני

תקשור מבוא. זה מתחיל ואני נעלמת; אני הופכת לצינור של אור וחווה התעלות שמחיי לא חוויתי. הקול של גייא החזיר אותי ורציתי עוד. אבל לא קיבלתי. ובכל זאת, כשהתחלתי לקבל את המיידעים לקח לי זמן להסכים לצמד המילים: ״ללא עוררין״ .

הדפוסים, הפחדים והאגו היו חזקים ממני ולא אפשרו לי להרפות. הרבה זמן! עד כדי כך שבתדר 9 חשבתי לפרוש, אבל נשארתי. אמרתי : ״עד סוף תוכנה ראשונה ודי״.  ואז משהו בתוכי התחיל להתעורר! התחלתי לשמוע קול נוסף, ”קול פנימי" יחיד ומיוחד שהוא רק שלי. והתאהבתי.

התוכנה הראשונה הסתיימה ולגמרי הפכה לתכונה וכך גם השנייה, התחלתי להסתכל על המציאות אחרת, התחלתי לראות את המציאות הארצית בעיניים רוחניות ונהניתי לראות כל אדם כאדם שבחר להיות מה שאני רואה.

כילדה אני זוכרת שהיו לי המון שאלות ללא תשובות, נתנו לי כינויים כמו אסטרונאוטית, הלם, חלמנית, אופי של אמנית ... הייתי שקטה מחוץ אבל ידעתי שלאף אחד אין מושג מי אני באמת.  היום אני מבינה שגם אני לא ידעתי (: . בגיל ההתבגרות חשבתי והאמנתי לחברה שאולי באמת אין בי כלום ), עד כדי כך כלום שאם מישהו רצה אותי חשבתי שהוא מבזבז את הזמן על כלום. אבל אני כנראה זוכרת את התקופה הזו כדי להמחיש לי את הדרך שעברתי עד היום.

כ״כ הותמרתי מאז, שזה מרגיש לי מגלגול קודם.

היום אני נהנית ללמד תדרים, לחיות לפיהם, וטבעי לי לדבר עליהם בגלוי. אני מוכנה להיות מגדל-אור ודגם עבור סובביי.

שתי הבנות הגדולות שלי לומדות ונמצאות כרגע ברמה רביעית, הבת הקטנה כנראה נולדה איתם, הבן צופה מהצד, קצת שואל ומקשיב והבעל ״סופג פסיבי״ כי כולנו מסביבו מאירים עליו.

אני הווה מהות חיי בשמח״ה, ועם ידיעה מוחשית שהבריאה איתי בכל רגע נתון, ואני מוכנה להקרין את האור שבי בגאווה ובענווה.

ולך לילה יקרה תודה על היותך ותודה על הזכות לקבל ממך את המתנה העצומה הזו שאקח איתי מעתה ולעד.

אני מצפה בהתרגשות למפגש 121 בהנחייתך.

מישל ניסני