אני לריסה ביידר - 19.8.2024

כל חיי ידעתי שאנו לא לבד, שאנו לא רק גוף הפיזי, שיש בורא, יוצר ומדריכים אשר תומכים ועוזרים לנו.

זה היה כמו זיכרון מתוק, אשר היה עוטף אותי במיוחד ברגעים הקשים בחיי.

היותי חיה עד גיל 17, כמעט, במדינה קומוניסטית, אשר בה לא היה "נורמלי"  ואפילו מסוכן להאמין ולחיות ברוחניות.

בנוסף, נולדתי יהודיה למשפחה יהודיה,  האתגרים הללו גרמו לי להרגיש בתוכי בור של חוסר שייכות ובדידות בגלות וקבעון של רגש נמוך בעקבות זה.

מגיל קטן התעניינתי בכל דבר שהוא מעבר למוסכם וברור, עניין אותי הכל מה שקשור אל "על טבעי" ומוסתר, חשתי שבתוכי יש ידע קדום ואין לי עם מי לחלוק ולהיזכר מה  הוא..

כאשר עליתי לארץ, הרגשתי בבית, למרות הרבה פערים של שפה, מנטליות, מוסכמות חברתיות, אבל נשמה שלי חגגה, למרות כל האתגרים של הקליטה בארץ שנות ה-90.

הרגשתי שאנו עם אחד, אומנם עם מאוד מפולג, אבל אחד, נשמה אחד.

השרשתי שורשים בארץ: הקמתי משפחה, הבאתי 5 ילדים מקסימים, עבדתי בעבודות בתפקידים "לא רוחניים" (כך היה נדמה לי), ראיתי הפרדה מוחלטת בין ארציות ובין הרוחניות, לא ידעתי איפה הם מתמזגים, איך אפשר לחיות את הרוחניות ביום יום בארצי.

יחד עם זאת, תמיד חיפשתי למלא את ה"אני" בכל הזדמנות:

אין ספור קורסים, ספרים, הרצאות, לימודים ארוכי תווך, מסעות שמניות, הייתי חייבת לאזן ולהזין את האור שבתוכי.

פגשתי את לילה בפעם הראשונה בכנס באור יהודה בשנת 2012, כנס היה במרחק של "מטר" מהבית ומתוך הסקרנות ורצון להתמסר לידע נכנסתי לאולם מלא באנשים זרים, אשר מדברים על תוכנות ותקשורים, ממש לא היה ברור לי מה אני עושה שם.

התרשמתי מלילה כאישה מאוד מעניינת ומסקרנת, אבל לא הייתי מוכנה להכנס ל"דברים המוזרים האלו".

אפילו הלכתי לכנס בפעם שניה, אשר היה גם הוא באור יהודה, במרחק של מטר מהבית שלי וקראתי לגיסתי לשעבר להגיע עמי, כדי שאני לא ארגיש מוזרה (בפני עצמי) היחידה שם.

התיישבנו יחד בשורה עם שתי אחיות מקסימות, אשר למדו תוכנה מתקדמת ושיבחו את הלימודים ואת לילה.

הייתי חייבת הוכחות שהן דוברות אמת, שהלימודים הם עובדים על אמת.

באותם זמנים גיסתי לשעבר הייתה בטיפולי פוריות של כמה שנים, ביקשנו תקשור מאותן אחיות מקסימות, אשר תקשרו לה שהיא תכנס להריון בערך כשנה מאותו יום ובדיעבד כך היה.

לא יכולתי לבדוק את ההוכחות על עצמי ועל גיסתי לשעבר באותם זמנים ולכן אמרתי לעצמי שזה סיפור מוזר מדי בשבילי, זה בטח קבוצה של אנשים משונים וזה לא בשבילי, הם "רוחניקיים" מדי, מרחפים בתיקשורים שלהם בשמיים, ועוד שכנס הבא כבר לא היה מטר מהבית שלי ...למה לעשות מאמץ?

מאז שנת 2012 למדתי עוד קורסים ועוד כלים רוחניים, אבל עדיין לא הרגשתי מסופקת בנשמה.

בשנת 2018 עברנו כמשפחה מהמרכז לבנימינה, עזבתי עבודה בטוחה ומכובדת, סביבה מוכרת ועשינו שינוי מאוד גדול במעבר מעיר למושבה, ידעתי שיהיה לי יותר קל להתחבר לאני מתוך השקט ויופי של הטבע .

ידעתי בתוכי שאנחנו כמשפחה חייבים ריפוי, התכנסות והפנמה, ללא רעש חיצוני מיותר.

ושוב עוד לפני קורונה התעורר בי רצון חזק ללמוד.

הלכתי ליום פתוח למכללת כרכור, התעניינתי בלימודים של נטורופתיה, יוגה, והינה פלא - היה ערב מבוא לקורס תקשור.

כאשר ישבתי במעגל במבוא ושמעתי הרצאה מרתקת על המידעיים, תדרים וקונוס ירוק, הבנתי שמדובר על אותם מידעיים מ"חיבור למודעות על" אשר פגשתי בשנת 2012 באור יהודה.

לא נרשמתי ללימודי תקשור דרך המכללה, נרשמתי והתחלתי לימודים נטורופתיה ובכל זאת ובמגביל הייתי חייבת לבדוק את הקריאה פנימית לגבי המידעיים.

פניתי ישירות ללילה דרך המייל וביקשתי לבדוק את הסקרנות שלי ללימודים, לילה נתנה לי שמות של מנחות/ים ואני בחרתי בדורית רווה היקרה, אשר הייתה, כמובן, בחוזה הנשמתי שלי ועדיין מורה דרך שלי.

למדתי שנה שנתיים ולא הבנתי מה אני לומדת, לא ידעתי להסביר לאנשים מה אני לומדת, אבל נכנעתי לרצון הפנימי, לצורך בתוכי לקבל עוד, הייתי קשובה לאני, לנשמה שלי.

מאז לימודים מידעיים עברתי שינויים רבים: התגרשתי, עברתי מקום מיגורים בפעם נוספת, סיימתי לימודים של ארבע שנים נטורופתיה וכל זה מתוך חיבור לאני, מתוך אזון ומתוך המואר והנכון.

ילדים שלי וסובבים אותי מרגישים את השינוי שחל בי בשנים אחרונות: אני רגועה הרבה יותר, שמחה הרבה יותר, מכילה הרבה יותר, לא נאחזת בשליטה, ולא נופלת לכפייה.

כל חוויה כל סיטואציה אני רואה דרך עיניים רוחניות, כישורים רוחניים שלי מתחזקים, אני כבר לא חשה את הבור של חוסר שייכות והבדידות, אשר ליווה אותי עוד מהילדות.

אני יודעת שיש לי מקום חשוב בעולם, מתוך ערבות הדדית, יש לי שליחות ואחריות לאני, למשפחה שלי לצביר העם שלי.

אני מודה לאני שלי שלא ויתר ולעצמי אשר נכנע לקבל ולהכיל את הידע.

תודה רבה לדורית רווה היקרה על אמון ואמונה ואהבה ללא תנאי.

אני מברכת את לילה היקרה על השליחות מוארת כבן אלוהים.

מודה לבורא, בריאה והדרכות אשר תמיד עמי ואתנו בכל תהליך ותהליך.

ואני, לריסה ביידר, בחרתי במהות האור לשרת דרכי בכל יום ביומו.